צעד קטן לאחור – אולי מתנצל….איך מצטרפים לשותפות קיימת

סיכמנו כמובן שהצעד הראשון הינו פתיחת חנות. חנות שמערך הקמעונאות בפולין, לא מכיר בתחום שלנו: חנות קונסםט המכילה רק את מוצרי המותג שלנו. הכוונה הייתה ליצור "נפח" והשפעה מירביים למוצרי החברה – מטיפוח ויופי – ועד בריאות, מכף רגל ועד קצה השערה. בהמשך, החלטנו להוסיף גם מוצרי איכות נוספים: את נרות הג'ל השקוף של חברת נרות ישראלית מובילה בתחום, כמשהו דומה לקונספט שהתהווה בארץ של מכירת מוצרי אמבט, טיפוח ונרות תחת קורת גג צבעונית וריחנית , אחת.

שני השותפים המקוריים ,ערן ותומר  , כבר סיירו בפולין פעמים אחדות לפני הצטרפותי, בדקו מעט את השוק שם, ידענו כי מוצרי ים המלח נמכרים בפולין , אך לא המותג שלנו ולא בחנות קונספט כפי שתכננו, אלא כמה מוצרים בודדים על מדפי חנויות המוכרות מוצרי קוסמטיקה…לפיכך, לא ערכנו שוב בדיקת שוק מחודשת, לאחר הצטרפותי, אלא הסתמכתי לחלוטין על הידע של השותפים המשקיעים בעסק כמוני ממיטב כספם…. אני יכול להכות על חטא כאן, אך נראה לי שזה יהיה קצת לא במקום. לא לגבי הצורך למוצרים בשוק, אלא לגבי איך עובד המערך המשווק מאחורי הקלעים – בפולין. לא נראה לי כי שותף שלישי המצטרף לאחר שהשוק נבדק, ולאחר שקיים הסכם מחירים עם היצרן בארץ, וקיים כבר "מומנטום של התחלה" יכול לבלום את התהליך ולהתחילו מחדש גם אם נראה בדיעבד שחסר מידע מסודר לגבי אופי העבודה  בשוק המקומי.

 יש שורה של מחקרים כעת המדברים על "הטיות פסיכולוגיות וקוגניטיביות בתהליכי ניהול סיכונים" ואני חוויתי אותן על בשרי. יצאנו להתחיל עסק חדש בפולין וראינו לנגד עינינו את ההצלחה הפוטנציאלית. הבנו שקיימים סיכונים אבל לא חווינו את עוצמתם באותה מידה שחווינו את עוצמת פוטנציאל ההצלחה. לפיכך הוגדרה נסיעה לפולין לשני השותפים: נוסעים לקרקוב על מנת לחפש חנות במקום איכותי, בגודל מסויים, על מנת להרים שם את חנות הקונספט הראשונה שלנו.

5 תגובות to “צעד קטן לאחור – אולי מתנצל….איך מצטרפים לשותפות קיימת”

  1. benziv Says:

    נדמה לי שהעבודה שלנו, המשותפת, היא חסרת סיכונים. מה אתה אומר? בכל אופן אם יש – הם הרבה יותר קטנים.
    אבל, אני ממש מבינה את הכמיהה שלך ושלי, ושל אחרים – למרקו-פולו-איזם…

  2. shukikatz Says:

    תודה על ההבנה….באמת. זה קורה כנראה למי שרוצה לזוז קצת……. ובכל עבודה כמובן שיש סיכונים ואולי המילה היא גם ריגושים. כמובן שאצלנו כאן בדברים שאנו מתכננים, הסיכון נמוך יותר ויש פוטנציאל לריגוש אמיתי – אבל מסוג אחר….ריגוש קצת פחות אמריקאי של "להיות שם" ולהצליח, וטיסות ורעש וצילצולים….אהבת את הדברים ואת הטיסות עוד מתקופת היותי מאבטח לפני 30 שנה ויותר.

  3. גבי דרורי Says:

    שוקי , יש השתלמות בתחום קבה"ח -ג'ורנל קלאב ב – 23.7 באיפא.
    רציונאליות מול אינטואיטיביות,אולי יעסקו גם בהטיות קוגנטיביות.

    או בשיטת הדוד –
    הדוד שלי אמר תמיד "אם אתה רוצה חזק , בסוף
    תגיע ותחזיק את זה בשתי ידיים ,
    רק תשתדל להישאר על הרגליים".

    שוקי,נפשית ורוחנית נתמוך בך כל הדרך.

  4. shukikatz Says:

    תמיכה נפשית ורוחנית מתקבלת באהבה רבה….ומשהו יותר חוממרי? כפי שתראה בהמשך , שיטת הדוד לא עובדת כשיש שותפים …כשיש שש ידיים שצריכות להחזיק חזק ושש רגליים שאמורות להשאר על הקרקע..ותאמין לי שאני מכיר המון תיאוריות בתחום עשיית החלטות אינטואיטיביות (השתתפתי בקורס הראשון שהעביר ד"ר יורם ירוז באוניברסיטת תל אביב ב"עשיית החלטות בדרכים אינטואיטיביות, ביחד עם גלית עילם ….) והחלטות רציונאליות. ואני מרצה בתחום.
    אני מדבר על ההסתכלות על הנתונים ועל הפסיכולוגיה של התקוה – כשאתה רואה מה קורה בפועל ושוקל מול כל מיני הבטחות עיסקיות שניתנות לך – וצריך להחליט. זה קשה קשה מאד ! בעיקר כשהשאלה כל הזמן היא האם לסגור ולצאת מכאן או לחכות עוד חודש חודשיים….אבל אדבר על זה בהרחבה בהמשך.

  5. benziv Says:

    אני חושבת בעצם, שהמקצוע שאני רוצה להיות בו יותר מכל הוא סוציו/פסיכולוגית של תקווה. בוא נגדיר את עצמינו ככה. כולם מגדירים את עצמם עכשיו מחדש במקצוע שלנו.. ראה פוסט שלי מהיום…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: