Archive for יולי, 2009

סיום שנת הלימודים בקונסרבטוריון תל אביב

יולי 21, 2009

בילדותי למדתי מוסיקה. למשפחה קשת יום – הקדשת חלק מהשכר החודשי הזעום להשקעה בלימודי נגינה לילד בן חמש זה לא פשוט. מעיד על אמונה חזקה בחשיבות הקניית ידע מוסיקאלי לילד. ניגנתי על אקורדיאון. גם שרתי במקהלת בית הספר שלוש שנים. למדתי מוסיקה ונגינה קרוב ל 12 שנים וניגנתי עד סיום שרותי הצבאי. מאז הסתפקתי בעיקר בהאזנה למוסיקה – מכל הסוגים.

כאב לילדים קטנים אני נחשף שנית לנושא לימודי מוסיקה. מכיר בחשיבות הנושא ומוכן להשקיע בילדים הרבה בתחום.

אחייניתי, תרין , לומדת בקונסרבטוריון שברח' שטריקר בתל אביב. מוסד מוכר המפורסם גם בשל סדנאות האומן המדהימות הניתנות בו בכל קיץ.

יום שישי בצהרים, קונצרט סיום של מקהלת בת-קול, המבוססת על תלמידות פיתוח קול בקונסרבטוריון, בניצוחה של ענת מורג. בקהל רק המשפחות של הילדות / נערות שעל הבמה. קצת סבים וסבתות ההורים כמובן, הורים אחים ואחיות – חלק מהילדים שבקהל תינוקות ומעלה – כבר סופגים קצת מוסיקה אחרת…הארוע מרגש. חמש בוגרות המסיימות השנה וחברותיהן למקהלה, הצעירות יותר.

והפעם חידוש בקונצרט – כל מי שרצתה יכולה היתה להופיע גם סולו. וכך הן עולות אחת אחת, עומדות לבדן על הבמה ומלוות על ידי הפסנתרנית התומכת בשירתן. האזנו ל 15 סולניות . אחת אחת עלתה ורובן ביצעו שני שירים – אחד בשפה זרה (אנגלית, גרמנית, ספרדית) שפות בהן ישירו אם תתפרסמנה ותופענה ברחבי העולם, ושיר אחד בעברית. השירה נעימה לאוזן – כמובן שיש הבדלי איכויות ושירתן של אחדות מהנערות מעידה על פוטנציאל סולני שאם יטופח כראוי יש לו סיכוי להתמודד על המשבצת הפנוי שהשאירה אחריה מירה זכאי (אלט) או רחל יקר (סופראן). הקהל מתרגש מכל ביצוע, מוחא כפיים בהתלהבות. עילי בן ה 8 ואביגיל בת ה 5 היושבים לידי מרותקים להופעה רוב הזמן – פרט לציחקוקים היסטריים חרישיים, מעת לעת,  המלווים ב – שששש… שששש… לחוץ שלי ושל אחרים סביבנו.

הסיום שייך כולו לשירתן כמקהלה. כאן כבר משהו אחר . האיכות של מקהלת "בת-קול" הינה לעילה ולא לשוא נבחרות בנותיה שוב ושוב לשיר באופרה הישראלית,  במחזות, בקונצרטים עם הפילהרמונית – ועוד. שירת המקהלה (שעבורי הינה תמיד ארוע מרגש בצורה בלתי רגילה) מתעלה לרמה גבוהה מאד. והשבוע כבר יצאה המקהלה לכנס מקהלות בהולנד.

זה היה בילוי מסוג אחר לצהרי יום שישי בתל אביב. מהנה ומחנך כאחד. הזכיר לי שוב כאדם וכהורה את חשיבות המוסיקה בחיי ואת חדוות היצירה – להשתתף בביצוע יצירה מוסיקאלית כנגן או כחבר מקהלה – לחוש במוסיקה המתהווה סביבך ועוטפת אותך זו חווייה מדהימה שאנו חייבים לאפשר לילדנו גם אם לא יעסקו בכך בעתיד.

נולדו כמובן עוד דברים חדשים

יולי 7, 2009

כמובן שקרו השנה דברים נוספים. עילי, הבן הבכור, סיים ביעף את כתה ב' , כבר נושק ליום הולדת ה-9 שלו. דניאל הקטנה כבר קמה ועומדת ושום דבר כבר לא בטוח מפניה. מגיעה לכל מגירה ולכל נקיק – ומה שהיא לא מגיעה אליו מגיע אליה במשיכה.וההוצאה לאור שלנו "מילה טובה" הולכת מחיל אל חיל ונולדו בה השנה: המלאכים של טל, סבא גן, המסע שלי עם גיבינג, כאשר משתכנות בי מנגינות {ספר שירה}, בני בכורי ישראל – והיד עוד נטויה. המלאכים של טל – ספר ילדים המספר על אותם מלאכים קטנים הסובבים אותנו , שכל אחד מאיתנו מזמן לעצמו מעת לעת (ובעיקר חסרי האמונה שבינינו) ממלאך החניה ועד מלאכית השינה. סבאגן שהוא ספר הילדים  השני של רות שקל (כתבה גם את המלאכים של טל) המספר על הסבא הנפלא, (בן דמותו של אביה ) המתנדב בגן הילדים והופך לחלק אינטגראלי משגרת יומם של הילדים. סבתא אחת שכזו, ליוותה בנאמנות ואהבה אין קץ את הכיתה של עילי מגן חובה, דרך כתה א' ועד סיום כתה ב' בבית הספר גבריאלי שבתל אביב….המסע שלי עם גיבינג, ספר ילדים מקסים שכתבה יהודית גרובר – ספר על מסע רוחני שעורך הילד דניאל עם גיבינג ומיועד לאוהבי הז'אנר הרוחני יותר. ספר זה מתורגם כעת לאנגלית  ויופץ בקרוב בארצות הברית. ספר שירה שני של יוכי פרלמן, חברת קיבוץ יוטבתה, שספר השירה הראשון שלה , בהיותי חסרה ,יצא לאור לפני שנים אחדות. ואחרון חביב, לקראת סיום : בני בכורי ישראל, ספרו של דוד שי, המספר על זכרונות משפחה אחת מהעדה הבוכרית בישראל. ספר מלא אהבה, סיפורים, ריחות וצילומים ישנים….מאיר , בן זוגי לחיים, הבעלים והעורך הראשי של "מילה טובה הוצאת ספרים" יושב בחדר הסמוך ועורך ומוחק וכותב, ועוסק בעיצוב אומנותי וגראפיקה של הספרים, מעצב עטיפות וחלקי ספרים. וספרים שלמים, ואנחנו נפגשים כאן בבית עם אנשים יוצרים, עם כותבים, עורכים, מאיירים – שהם אנשים כל כך מוכשרים – אני מתבקש מעת לעת לומר מה דעתי (ותורם אותה גם כשלא מתבקש…) זו יצירה של ממש. תרגום חלומות של אנשים למשהו מוחשי. הרגשה נפלאה.

הבלוג עומד לחזור לפעילות

יולי 7, 2009

דניאל כבר כמעט בת שנה והיום קיבלתי תגובה לפוסט המבשר על לידתה…אז שנת החופשה מהבלוג הסתיימה ואני עומד לשוב לפעילות מלאה. להשתמע בקרוב.