יש חנות חדשה בקרקוב – ברוכה הבאה לאויר העולם

ערן ותומר נמצאים כבר שבועיים בקרקוב. הזמן חולף…. השעון מתקתק ועימו זורמות ההוצאות. הטיסה כבר על חשבון החברה החדשה, כמוה גם השהות הצנועה של שניהם במלון סטודנטים בעיר. סיכמנו שברגע שייראו משהו מתקבל על הדעת אגיע גם אני לשם ונחליט יחדיו. פגישות עם מתווכים הולידו ביקורים בחנויות אחדות, לא לעניין. התקשורת בינינו זורמת במיילים, מסנג'ר ושיחות טלפון ארוכות בסקייפי. תמונות החנויות שהם רואים מגיעות מיידית אלי ונפסלות על ידינו אחת אחרי השניה.

הערה:יש לי כל כך הרבה מה לספר למשל על עבודת הנהלה וישיבות הנהלה כשכמעט הכל נעשה בטלפון, במיילים, במאות אס. אם. אסים, בסקייפי ובמסנג'ר – שאני חייב כל הזמן לחתוך – מה לא לספר עכשיו….נאלצנו בשלב זה להשתמש הרבה בשרותי "קפה אינטרנט" בקרקוב שכן לא הייתה לנו דירה עדיין – ובמלון לא הייתה רשת אינטרנט. רק בדיעבד הסתבר שמרבית השיחות והעדכונים שעם תומר, חובב פולניות צעירות מושבע, התנהל כשבמקביל הוא מנהל לפחות שיחת אינטרנט אחת נוספת ועוד שיחת SMS מסחררת במהירות ההקשה – במקביל לשיחות הרציניות וההחלטות – איתי ועם ערן. את המחיר שילמנו בהמשך.

יום אחד מגיעה הבשורה: ראינו חנות טובה. אבל אליה וקוץ בה. היא ממוקמת בקומת מרתף בפסז' בין  שני רחובות ראשיים .כמה אנשים עוברים בפאסז' מידי יום? אני שואל… כמעט אף אחד הם אומרים…."אבל יעמדו נערים ונערות ברחוב עם פלאיירים ויכוונו אנשים אל החנות בפסאז' – כך הם אומרים. עוד כמה "הלוך וחזורים" במיילים, והחנות נפסלת על ידי. אגב, היא עמדה ריקה עוד חודשים לאחר שפתחנו את החנות שלנו… אבל האיתות מהארוע די ברור לי. … השותפים מתעייפים ומתחילים לאבד סבלנות.

בקרקוב שני מרכזי קניות גדולים ומודרניים -במרחק נסיעה של כ- 10 תחנות מהמרכז ממוקם " קראקוב פלאזה", הכולל כמה עשרות חנויות , סינמה סיטי ומרכז בידור. הפלאזה שיך לרשת מרכזי הפלאזה והינו מרכז הקניות היפה הראשון שהוקם בעיר – כולו בן 5 ,הוקם כמובן על ידי ישראלים. בנוסף, פועל מרכז הקניות ברובע קאז'ימירש, (מרחק שלוש תחנות נסיעה בטראמוואי) בו ממוקם גם הרובע היהודי העתיק של קרקוב. זה אזור שמתחיל לצבור תאוצה כמקום "איני" בדומה לאיזור שיינקין ונחלת בינימין בארץ. במרכזו נעוץ קניון מודרני תוסס ונעים לעין. במקביל, באותה תקופה היה בשלבי הקמה המרכז הקולוסאלי "גלריה קרקובסקה", במרחק הליכה ממרכז העיר העתיקה היפיפיה של קרקוב. המרכז החדש ממוקם מעל תחנת הרכבת והאוטובוסים המרכזיות של קרקוב. כולם העריכו (וגם אנחנו) כי עם פתיחתו בעוד כשנה (מאז )הוא יינגוס במרכזים האחרים לפחות בהתחלה, אבל יתבסס יותר על אנשי המרכז, תיירים ואנשי הפרוורים שיגיעו ברכבוות ובאוטובוסים .

מפגש עם מנהלת "גלריה קאז'ימירש" העלה חרס. אין חנות פנויה וגם לא מתפנה חנות בעתיד הנראה לעין.  גלריה קרקובסקה תיפתח רק בעוד שנה (והמחיר ממש אסטרולוגי – 74 יורו למטר מרובע) . ואילו מפגש עם מנהלת הגלריה פלזה מגלה שחנות עומדת להתפנות בעוד כשלושה חודשים. נראה מבטיח. שאלותי את השותפים לגבי הפעילות במרכז הקניות מניבות תשובות חיוביות – המקום שוקק פעילות כל יום מ 10 בבוקר עד 2100 בערב. 7 ימים בשבוע. כפי שסיכמנו , עליתי על המטוס ונחתתי בקרקוב לראשונה בחיי. לראות, להתרשם, להכיר ארכיטקט צעיר שעימו כבר נפגשו החברים – ועוד ידידה של תומר שתסייע בעיצוב הלוגו הפולני שלנו, וקרובת משפחה שלי – שתסיע בגיוס כח אדם לחברה – ותהיה גם המנהלת המקומית שלנו. הזמן ינוצל כמובן גם לפגישה עם עורכי הדין המקומיים ששכרנו – לשם הקמת החברה הפולנית, רואי חשבון מקומיים, סיורים במרכזי הקניות ובעיר עצמה ועוד.

נחתתי לעיר מושלגת וקפואה, בקור של מינוס 15 מעלות. הייתי מצוייד היטב לתנאי מזג האויר ועמדנו בכל המטלות. הסתמן שהארכיטקט (שמחלק מהפגישות נעדר בשל האנג אובר ומחלקן נעדר כי שכח או היה בעיצומו של תהליך עיצוב ההאנג אובר של יום המחר) יגיש תכניות אחדות לחנות שבפלאזה. קיבלנו מהפלאזה את העתק החוזה בפולנית ואנגלית והעברנו גם לעיון עורך דין בארץ וגם לחברה הפולנית שלנו.  ידענו שהפעם הבאה שאגיע לקרקוב תהיה לקראת הפתיחה החגיגית. חתמנו על החוזה שהתאריך בו היה בחודש מאוחר יותר מהתאריך שהחנות הובטחה לנו…. והוצאות כבר כמובן רצות. הארכיטקט שלנו נעלם. איש לא ידע היכן הוא וגם גווייתו לא נראתה צפה על מימי הוויסלה הקפואים. יש תאריך פתיחה, המחוייב בחוזה, כל דחיה בפתיחה משמעותה הינה קנס כספי גבוה להנהלת הקניון….למזלנו , פגשו שותפי זוג ארכיטקטים פולנים – בעל ואישה מקסימים (עימם נותרנו חברים טובים עד עצם היום הזה) שגם עיצבו את החנות מחדש וגם פיקחו על הביצוע. המחיר היה לפחות פי 2 ממה שהקצנו לשיפוץ בתכנית העסקית – אבל בלחץ הזמן של אז, לא הטריד אותנו יותר מידי. היינו חייבים לעמוד בזמנים. התחושה הכללית שלנו הייתה אז – ונותרה כיום, שכשאתה מקים עסק חדש בפולין – אולי בכל מקום זה כך…הרי שהמקומיים מזהים אותך מיד. כולם חוגגים עליך במחירים כי הגיעו המשקיעים ה "מלייאנים" מישראל לפולין.

במקביל לשיפוץ החנות, ערכו שותפי מבחני בד לעובדות החדשות האמורות לעבוד כזבניות בחנות. קבענו שתגיע מהארץ מדריכה לשלושה ימים. להדריך אותן. קבענו הדרכות במלון מקומי ונחתנו כולנו אל המלון – שבוע לפני פתיחת החנות. ההדרכה התנהלה כשורה. אמנם מהמפעל בארץ שלחו מדריכה דוברת רוסית כי חשבו שרוסית ופולנית זה מאד דומה. אז היא דיברה עברית ואני תרגמתי לאנגלית וקרובת המשפחה שלי עוד הוסיפה והרחיבה מאנגלית לפולנית – אבל זה עבד לא רע. כולם הקשיבו והריחו ומרחו – רק תומר נימנם לאורך כל ההדרכות כי לילה קודם בילה עם ידידה פולניה. מעת לעת היה מתעורר, משגר SMS אחדים וחוזר לנמנם. המדריכה שבאה גם היא לחגוג על חשבוננו, פתחה את ההזמנה במסעדה הראשונה בבקשה "מרטיני כפול" וכמעט שהתעלפנו כשדימיינו את החשבון שיצטבר, …..אבל לשמחתנו ביקר באותו סוף שבוע האפיפיור בקרקוב ובכל האזור נאסרה לחלוטין מכירת אלכוהול . יבורך האל.

שלושה ימים לפני הפתיחה הגיע משלוח הסחורה מהארץ. המתינה כבר חבורת סטודנטים שפרקו הכל והכניסו למחסן. ערן ואני עבדנו עם הסטודנטים כל אותו הלילה בפריקה ובארגון המחסן – ותחילת סידור החנות. (מותר לעשות זאת רק בשעות שהפלאזה סגורה ללקוחות). תומר הלך למלון בתחילת הערב, כי לא חש בטוב. ביומיים שנותרו , סידרנו את כל המוצרים על המדפים – והכנסנו הכל למערכת הממוחשבת (תלאה פולנית העומדת בפני עצמה שלא תתואר בבלוג הזה בהמשך…מי שרוצה מוזמן להתנסות בעצמו בעולם התוכנה בשרות רואי החשבון בפולין…..).

בבוקר הפתיחה – עמדה החנות מבריקה, מסודרת ומצוחצחת – מריחה רעננה, ככלה לקראת צילומי חתונתה בגן צ'ארלס קלור. ניצלנו את היום להרצה של החנות – שכבר המתה מקונים, לקראת הפתיחה שתוכננה לערב . את שעות הצהריים ניצלנו – והזבניות שלנו עברו בכל החנויות שבמרכז הקניות עם שקיות מלח אמבט מתנה לכל עובדי ועובדות החנויות במרכז – ולכל עובדי המרכז עצמו – מאנשי האבטחה, דרך המשרדים ועד לעובדי הנקיון. היה זה ארוע ראשון מסוגו בדברי ימי פולין המודרנית. הישראלים המטורפים הגיעו לפלאזה.