לחסל עסק בפולין – עסק ממש לא פשוט

עברו שנתיים וחצי מאז הנחתי את כף רגלי לראשונה בפולין – עם עוד שני שותפים צעירים , רעננים וחסרי ניסיון בעולם הניהול ובעולם העסקים. ואני, מבוגר יותר ובשל יותר – מוביל בבטחה קדימה, בסך הכל חודשיים לאחר שהרעיון הוצג בפני. אנסה לתאר בכמה פוסטים את הנקודות המרכזיות בתהליך ההקמה והדעיכה של העסק שלנו בפולין – חברה לייבוא ושיווק מוצרי קוסמטיקה ישראליים. ההרגשה כרגע – הרגשת הקלה עצומה. ארגון קטן שידע דרמות לא פשוטות והיה כל העת על סף ה – או טו טו הצלחה….ובדיוק כמו במודל מעגל החיים של אדיג'ס, הארגון המזנק היוצר את המשברים של עצמו עד שיוצר משבר אחד יותר מידי – זה מה שקרה בסוף. אבל הסיפור הינו סיפור מרתק לאורך כל הדרך…..: איך בוחרים שותפים או איך לא בוחרים שותפים, צרות עם היצרנים בארץ, הכרויות עם השוק המקומי ועם הממסד העיסקי המקומי, המפגשים הנלעגים עם נציגי רשויות החוק המקומיים, התלות בעובדים ומנהלים מקומיים, בעורכי דין ורואי חשבון מקומיים ועוד ועוד……השקעת זמן, כסף ואנרגיה אינסופיים בתהליך ובעסק….בדידות נוראית במדינה זרה ערב אחר ערב – שיחות טלפון , סקייפי ג'אג'ה ומסנג'ר עם האנשים האהובים עלי באמת – כאן בארץ. מעייף מאד. כשהכל גם לא עומד בציפיות העיסקיות – בלשון המעטה, חייבים לחתוך. ונותנים עוד צ'אנס קטן, עוד חודש ועוד חודש ועוד פגישה עיסקית מבטיחה. עד שחתכנו. אז אני חכם יותר ועשיר פחות, ומנוסה יותר ומאושר יותר כעת. ואשמח לחלוק איתכם את הידע והניסיון שצברתי. ואם זה לא מעניין…אז סתם אכתוב לעצמי ואולי ייצא מזה גם ספר בעתיד.

האמת היא שלא ממש חשבתי לכתוב על זה, זה עדיין טרי מאד ועדיין גם כואב. אבל צילצלתי היום לאתי וסיפרתי לה על ההחלטה ועל כך שאני חוזר. אתי הייתה זו שמיד אמרה לי: אתה חייב לכתוב על זה…מתי אני מקבלת פרק ראשון? ועניתי  – בשבוע הבא… אז מילה של גבר זו מילה והשבוע הבא הוא בסך הכל בעוד ימים אחדים. אז תודה לך אתי בן זיו. ואתחיל לכתוב.

12 תגובות to “לחסל עסק בפולין – עסק ממש לא פשוט”

  1. גבי דרורי Says:

    שוקי,על אף ששתקת משהו בשקט שלך סיפר משהו.
    אשמח לקרוא פרקים בהמשכים או בספר שלם.
    אבל אשמח יותר אם הספר יהיה לא רק ניתוח אירוע
    אלא ספר ייעוץ עם התלבטויות והמלצות לקוראים
    על אלטרנטיבות שבמבט לאחור אתה ממליץ ,
    אם יקלעו למצב דומה.

  2. shukikatz Says:

    גבי ידידי, אעשה כמיטב יכולתי..ואת השאר יעשה העורך שלי (אם אכתוב ספר בנושא) בטח שאוכל לתת סדרת הרצאות בנושא…..מה …לביבי מותר ולי אסור?

  3. Zvika Roll Says:

    מכיר את המקום הזה. לא קל וכן קל, באופן מוזר. אגואיסטית לגמרי – בטח נרוויח כמה פוסטים מרתקים, ואולי נגיע גם לקפה המשותף שהבטחנו פעם לעצמנו. אין לי ספק שיהיה טוב. welcome home.

  4. shukikatz Says:

    מבטיח להתחלק בכל הידע שצברתי. מרגיש הרבה יותר קל ממה שחששתי שיהיה. חלק גדול בגלל המשפחה והחברים. חלק כנראה בגלל שכך אני בנוי – עם הרבה אופטימיות ומבט לעתיד. הקפה עלי בשבוע הבא…..אם אתה פנוי. אתקשר ונקבע.

  5. יורם דובובסקי Says:

    שוקי, אותי דווקא מסקרן מאוד ההיבט של קבלת ההחלטות שלך, בתחילת הדרך, במהלכה, וכמובן לקראת סופה. אשמח מאוד לקרוא התייחסויות בפוסטים בנושא זה.

  6. shukikatz Says:

    יורם ידידי – לא אכסה ולא אכחיד דבר, כולל את וידויה הנועז של נערת הטלפון השבדית אותה פגשתי בשדה התעופה בבודפשט בדרכי מטשקנט לימת אוראל כשהקונקשן התעכב מסיבה כל שהי. שוחחנו רבות על עברה השחור וההווה הבלונד שלה. על הכל אכתוב ואשמח גם לספר בעל פה. אין סודות. חוץ מכמה ששילמו לי די הרבה על מנת להסתיר דברים אחדים. זה יסופר בספר אחר. ועכשיו ברצינות רבה יותר:
    קראתי לפני שבועות אחדים מאמר קצר על השפעת הטיות פסיכולוגיות סובייקטיביות על תהליכי ניהול סיכונים בארגונים. יש לי הרבה מה להגיד על זה – מנסיוני. אני מניח שכל המנהלים וכל בעלי העסקים (כולל הנהלת בנק הפועלים ובנקים נוספים שהשקיעו בשוק המשכנתאות האמריקאי) חווים חוויות דומות במהלך ניהול העסקים. יש לנו (כיועצים) הרבה מה לעשות גם בתחום הזה…אם רק יירצו להקשיב לנו.

  7. סמדר אלתר Says:

    היי
    אני סמדר, בת 41, נשואה ואם לשניים. מתגוררת בפולין מזה שנתיים. גם לי ניסיון עסקי כושל בפולין, לא בתחום שלך כי אם במסעדה בעיר קטנה ומתפתחת בשם Rzeszow. כיום אני ועובדת כמתכנתת בחברת סטארט אפ מקומית בעיר szczecin (שצ'צ'ין). לגמרי במקרה נתקלתי ואשמח לשמוע את סיפורך.

  8. שלולו Says:

    לחיות בלי לקחת סיכונים זה ממש משעמם…….ישר כוח שוקשוק על כל הסיכונים שלקחת, כל השיעורים שלמדת, כל המסקנות שהסקת, כל הסיומים שסיימת וכל ההתחלות הרבות שבטוח תתחלנה אוטוטו…אישית אני רק לומדת ממך !!!!
    וולקאם בק לארצינו הקטנטונת ותאמין לי שבכל פינת רחוב מסתתרת לה פולנייה שרק מחכה להזדמנות להכין לך קרפלאך…..רק תבקש…….

  9. benziv Says:

    שוקי יקר!
    אני רואה שתפקידי בכח הוא לנדנד קצת.
    התחלת יפה מאד.
    אני מחכה לפרק הבא.
    מאד אהבתי בשיחה שהייתה לנו בארבע עיניים את הפרוט של מה שהביא להחלטה על סגירה.
    ואתה הרי יודע, שנינו מתעניינים מאד בסגירה.
    אבל ראשון, ראשון ואחרון אחרון. אתה אומנם בשלב סוגר, אבל זו הזדמנות להסתכל על הפתיחה שהייתה, על ההמשך ועל מה שבא בעקבותיהם.
    מחכה לך.

  10. מירה Says:

    איזה יופי שאתה חש הקלה.
    נראה שכעת תתפנה להתבונן אחורה וללמוד.
    שמחה בשבילך -על האופטימיות והכוחות
    על הראיה המפוכחת
    ועל התחלה של כתיבה שקרובה לך יותר . לנו בקבוצה.
    נראה לי שמגיע לאתי חיבוק. אני טועה?
    חג שמח

  11. יהודית Says:

    מילה של גבר. חשוב מאד לעמוד בה
    הכתיבה תעשה לך טוב
    ואני אהיה פה לקרוא
    (די, חזרתי, טוב?)

  12. ויטל הררי Says:

    אני ממש עכשיו בתחילת דרכי בפולין וזה לא קל
    אשמח אם תוכל להקדיש לי מזמנך אני עומד לפתוח עגלות של קוסמטיקה מים המלח
    ורוצה לדעת האם כדאי לקחת את הסיכון ומה הם הרגלי הקניה בפולין ו
    תודה רבה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: