תפילין בקרקוב בערב יום השואה

ארבע ושלושים לפנות בוקר . הגעתי לשדה התעופה הפנימי הקטן שבקרקוב. ממתין לטיסה לוורשה וממנה הביתה, לתל אביב. באולם הטיפוסי מהלך לו יהודי חרדי, לבוש שחורים מכף רגל ועד ראש. הוא כבר סיים את הצ'ק אין ופוסע אנה ואנה, דוחף לפניו את עגלת שדה התעופה ועליה שני תיקי יד . הוא ואני ועוד כ 20 איש כבר ממתינים בשקט. מביטים בו, ואני נע בכסאי קצת בחוסר נוחיות כאילו קצת מרגיש אחראי למה שקורה שם…..ושוב הוא קם חסר סבלנות ופוסע עם עגלתו לקצה העולם..עובר דרך השרותים ויוצא משם עם כוס מים בידו……לנטילת ידים חולף הרהור בראשי…. הוא מגיע לקצה האולם. חלק מהנוכחים עדיין מביטים עליו וחלקם עוסקים בענייניהם. הוא מוציא טלית ותפילין מאמתחתו. מתחיל להתפלל ופורש בתנופה את הטלית במלוא הדרה ומתעטף בה. מתיחד עם האל בתפילתו. וכך, בוקר יום רביעי , ערב יום השואה, בקרקוב שממש במרחק נגיעה מאושוויץ מתעטף יהודי בטליתו קבל עם ועדה ומתפלל בפרהסיה. פורש ידיו לצדדים כזוג כנפיים ענקיות בצבעי בז' ופסים שחורים לארכן, ומיד שב ומתעטף וקד קידה עמוקה. נצחון הרוח על הכוח. ואחר כך בטיסה מוורשה לארץ, במטוס, הוא קצת מנג'ס. ושוב קם ומסתובב, ורוצה דווקא לשרותים של מחלקת עסקים, ולא מוצא את מקומו, ורוצה לעבור בדיוק שהדיילות מחלקות אוכל ואני מסתכל בו ומחייך לעצמי  – אני כבר משוחד. את עולמו אצלי הוא קנה שם בקרקוב, בשדה התעופה כשפרש ידיו האוחזות בטלית כפרפר ענק – הוא עם עצמו וכל השאר מביטים בו.

7 תגובות to “תפילין בקרקוב בערב יום השואה”

  1. benziv Says:

    אהבתי את הדימויים סביב האיש והטלית.
    מרגש.
    כל אחד ויום השואה שלו.
    אכן: ניצחון הרוח על הכוח.

  2. shukikatz Says:

    תודה – הייתה חוויה לראות את זה וחוויה לכתוב על זה.

  3. גבי דרורי Says:

    אתמול עוד לא חשבתי על זה. היום נזכרתי בביקור,הבודד,
    עם הבן ,לפני שנים,בבית הכנסת ביה"כ,שם בנוסף לטליתות
    העיקר היה החזרה לילדות,בבני ברק עם המנגינה והריחות
    של בית הכנסת.

  4. מירה Says:

    התאור הכה חי של העוצמה האישית הפנימית זו המכילה את הגו הזקוף היתה בשואה וגם כאן.
    אהבתי כל מילה ותאור.
    תמשיך לכתוב -והרבה
    מחכה לפוסטים שלך ברווחי זמן קצרים יותר:)

  5. shukikatz Says:

    היי גבי והיי מירה
    אני שמח שהכתיבה שלי עושה לכל אחד משהו פרטי משלו. תודה על המשוב.

  6. יהודית Says:

    אהבתי את הסיפור כשהבאת את זה לקבוצה.

    רק הערה קטנה אם אפשר: פסקאות..
    אצלי אישית אם אין פסקאות, זה יכול להרתיע אותי מלקרוא (אלא אם תגיד שזו צורת הכתיבה שבחרת לקטע שכתבת)

  7. shukikatz Says:

    אקפיד יותר בעתיד. מבטיח.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: