בנק PEKAO קנה את HBP , אז למה אני כלקוח צריך לסבול?

התישבתי על הכסא הרגיל כשמרטינה על הכסא שלצידי. מחכים לפקיד החדש שיתן לנו שרות ביחידה העסקית בסניף שלנו בקרקוב. הסניף ממוקם בבניין חלומי – ארמון לשעבר עם תקרה מדהימה וחלק מקירות העץ המקוריים. נדמה לי שאני היחידי הרואה את הדברים. מרטינה נושאת עיניה לתקרה בעקבות מבטי, ומפהקת. הגיע הפקיד החדש. צעיר כבן 30, חייכני, מעונב וחנוט בחליפה. לא, לא מדבר אנגלית, מצטער רק פולנית. אלכסנדרה שטיפלה בנו בעבר באנגלית שוטפת וגם ברברה שהחליפה אותה בהעדרה – שתיהן דוברות אנגלית….לא עובדות יותר בסניף. הסניף המממוקם במרכז קרקוב, על הרינק – הככר המרכזית. איש לא מדבר אנגלית. מזל שמרטינה לצידי. כרטיס האשראי של העסק – אותו עדכנו וחייב היה לשאת את שם אחד השותפים – נושא את שם שותפי דווקא. למה? ככה. אלכסנדרה היתה נותנת לי אותו ללא בעיות אבל הפקיד החייכן הנוכחי – לא. גם המנהל לא. יחכה לשותף שלי שיגיע בעוד חודש. העסק ללא כרטיס עסקי. נקנה במזומן. לא עוזר שאני רשום כשותף, ויש לי פספורט עלי, אין בעיה מצידם שנלך לבית משפט ונוציא אישור עדכני שאני שותף ואז ייראו מה ניתן לעשות. מי ישלם אגרת בית משפט של 15 דולר? לא הבנק. בקופה הראשית יש הסדר חדש. מגיעים להפקיד מזומנים – ובמקום לגשת ישירות לקופאי ולהפקיד – יש לגשת ולהמתין בתור לפקידה שמחשבת את העמלה ולקבל ממנה פתק. עם הפתק והכסף נגשים לקופאי ומפקידים. הקופאית הקודם עשתה הכל לבד וגם מצאה זמן לסרוג תוך כדי. נראה שבנו כאן מערכת חדשה המתאימה להנהלה בוורשה, להנהלה המחוזית ולסניף, ופתאום גילו שיש לקוח. ביקשנו לבצע העברה כספית בדולרים לארץ. אלכסנדרה הייתה עושה את זה עבורינו – בדרך כלל אנחנו עושים הכל באינטרנט בעצמנו….אבל אנחנו כבר כאן ורצינו לחסוך זמן….אמר לנו שאנחנו חייבים ללכת לעשות את ההעברה אצל הפקידה בקומה הראשונה. מרטינה ואני מצחקקים בשקט, הפקיד שמולנו מסמיק וכנראה מבין את הסיבה לצחקוק האוילי שלנו. בארץ הייתי אומר לו את דעתי על הבנק ויוצא בכעס ומחליף בנק. ….בעצם באמת???