בנק PEKAO קנה את HBP , אז למה אני כלקוח צריך לסבול?

התישבתי על הכסא הרגיל כשמרטינה על הכסא שלצידי. מחכים לפקיד החדש שיתן לנו שרות ביחידה העסקית בסניף שלנו בקרקוב. הסניף ממוקם בבניין חלומי – ארמון לשעבר עם תקרה מדהימה וחלק מקירות העץ המקוריים. נדמה לי שאני היחידי הרואה את הדברים. מרטינה נושאת עיניה לתקרה בעקבות מבטי, ומפהקת. הגיע הפקיד החדש. צעיר כבן 30, חייכני, מעונב וחנוט בחליפה. לא, לא מדבר אנגלית, מצטער רק פולנית. אלכסנדרה שטיפלה בנו בעבר באנגלית שוטפת וגם ברברה שהחליפה אותה בהעדרה – שתיהן דוברות אנגלית….לא עובדות יותר בסניף. הסניף המממוקם במרכז קרקוב, על הרינק – הככר המרכזית. איש לא מדבר אנגלית. מזל שמרטינה לצידי. כרטיס האשראי של העסק – אותו עדכנו וחייב היה לשאת את שם אחד השותפים – נושא את שם שותפי דווקא. למה? ככה. אלכסנדרה היתה נותנת לי אותו ללא בעיות אבל הפקיד החייכן הנוכחי – לא. גם המנהל לא. יחכה לשותף שלי שיגיע בעוד חודש. העסק ללא כרטיס עסקי. נקנה במזומן. לא עוזר שאני רשום כשותף, ויש לי פספורט עלי, אין בעיה מצידם שנלך לבית משפט ונוציא אישור עדכני שאני שותף ואז ייראו מה ניתן לעשות. מי ישלם אגרת בית משפט של 15 דולר? לא הבנק. בקופה הראשית יש הסדר חדש. מגיעים להפקיד מזומנים – ובמקום לגשת ישירות לקופאי ולהפקיד – יש לגשת ולהמתין בתור לפקידה שמחשבת את העמלה ולקבל ממנה פתק. עם הפתק והכסף נגשים לקופאי ומפקידים. הקופאית הקודם עשתה הכל לבד וגם מצאה זמן לסרוג תוך כדי. נראה שבנו כאן מערכת חדשה המתאימה להנהלה בוורשה, להנהלה המחוזית ולסניף, ופתאום גילו שיש לקוח. ביקשנו לבצע העברה כספית בדולרים לארץ. אלכסנדרה הייתה עושה את זה עבורינו – בדרך כלל אנחנו עושים הכל באינטרנט בעצמנו….אבל אנחנו כבר כאן ורצינו לחסוך זמן….אמר לנו שאנחנו חייבים ללכת לעשות את ההעברה אצל הפקידה בקומה הראשונה. מרטינה ואני מצחקקים בשקט, הפקיד שמולנו מסמיק וכנראה מבין את הסיבה לצחקוק האוילי שלנו. בארץ הייתי אומר לו את דעתי על הבנק ויוצא בכעס ומחליף בנק. ….בעצם באמת???

7 תגובות to “בנק PEKAO קנה את HBP , אז למה אני כלקוח צריך לסבול?”

  1. Idan Bchor Says:

    כמו שאומרים בפולנית: פשוט תענוג לקרוא כמה אתה סובל…

  2. benziv Says:

    מזל שיש לך רקע בנקאי. אני הייתי מסתבכת יותר. וטוב שהייתה מישהי כמו אלכסנדרה קודם. אולי תחנכו גם אותו, את הפקיד הנוכחי, בסופו של דבר.

  3. shukikatz Says:

    לעידן – זה לא שאני מתלונן שאני סובל כי אין לי זמן להתלונן מרוב ריצות ורגלים נפוחות שאין לי כח אפילו לאמבטיה של מלח ים המלח. הבעיה היא שהשכנים שלי נהנים וזה מוציא אותי מדעתי.

  4. shukikatz Says:

    לאתי, אין לי כח אליהם . אני מציע שהדור של העובדים הצעירים יעשה את העבודה – כמו מרטינה שעובדת אצלנו ויצאה מהפגישה עם הבנקאי שלנו מעוצבנת לאללה….שהיא תחנך אותו. היית צריכה לשמוע וראות איזו אש וגפרית היא שפכה כשסיפרה לחברים איזה שרות קיבלנו בבנק – ואיזה חיקוי של הפקיד המתגמגם בהתנצלות היא הרביצה שם. אמרה לי: יש לך יותר עבודה כיועץ כאן, עזוב את המכירות ולך לייעץ להם…

  5. גבי דרורי Says:

    עם הזמן הלב הופך גס למבנים יפים ,לנופים עוצרי נשימה
    וכן גם לאנשים יפים חיצונית[לכן הבגידות הן חלק מחיינו]
    רק מהיופי הפנימי שנוגע בנו איננו מתחסנים – אבל גם לא
    מהרוע הפנימי שפוגע בנו.
    אבל אסוציאציה נוספת שעלתה בי תוך כדי קריאה היא-
    על פקידה במס הכנסהשמסרה פרטיםאינפורמציה
    על הרכוש המשותף לאשה שאמרה שבעלה ביקש ממנה
    לטלפן ולברר[בלי לספר שהם בהליכים] ופוטרה

  6. shukikatz Says:

    הלב, כמטאפורה, הוא אכן מקום שזקוק לטיפוח מתמיד כמו גם לניקוי מעת לעת. ממש לא הייתי רוצה להתחסן מפני היופי….. וגם הרוע הוא חלק מהבריאה. אז כנראה שצריך לקחת דברים במידה וגם אופטימיות כדרך חיים – עשויה לעזור לצלוח את המפגעים.

  7. יהודית Says:

    זה בנק פולני, לא?
    לשרירות הלב אין גבולות.
    גם לביורוקרטיה אין.
    ולא חשוב אם אתה יודע פולנית או לא.
    זה עובד בכל השפות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: