הזמן בפולין

הזמן בפולין זורם לו עמוק רחב ורגוע, ממש כנהר הויסלה המשקה את אדמתה באזורים המישוריים הנרחבים. למדתי מהר מאד לא לבלבל את הקצב התוסס של ההולכים ברחוב, ושטף הדיבור המהיר להחריד – עם תפישת הזמן. ההליכה המהירה ברחוב, הנסיעה המטורפת במכונית (ועל הכל אכתוב בעתיד בהרחבה רבה יותר) הפטפוטים האינסופיים בסלולרי וכמות ה אס אמ אסים הם רק כיסוי ערמומי ומתוחכם של עם אקסקומוניסטי – המשלב פלגמטיות חיננית עם תפישת מציאות האומרת ….."יש זמן" . הזמן בפולין איננו מוצר במחסור. תמיד מתכננים שתשאר קצת עבודה למחר. בהכל , כך הם אומרים, אשם המשטר הישן. מי שאייש לפני 10 שנים את מרבית התפקידים – עדיין שם. הצעירים עדיין לא באים לידי ביטוי. אבל אין לי ספק שהם, הצעירים, מקבלים חינוך וחונכות טובים – מבני הדור הקודם. המצטיינים יקודמו ללא ספק, לאט לאט.

מנסיוני בן השנה בעסקים בפולין – משך הזמן הקצר ביותר עליו מדברים הינו : 3 שבועות. בוא נתאם פגישה – אין בעיה, בעוד 3 שבועות. אולי נתאם כבר מעתה פגישת המשך כמה ימים אחר כך?????? כאן אתה בבעיה..אתה כבר יודע שנזדקק לפגישה? והם מציעים בנימוס שנחכה לפגישה ונראה אם נצטרך עוד אחת. ובלי סיפור קצר אי אפשר….חודש וחצי לפני פתיחת חנות של החברה באחד ממרכזי הקניות האלגנטיים של קרקוב הודענו על כך למנהל המכירות המקומי של פולקרד (החברה המקומית הסולקת כרטיסי אשראי) שהבהיר לנו חד משמעית שאין מה למהר וניפגש שבועיים לפני הפתיחה , נחתום על חוזה ונקבל את המכשיר. נפגשנו בבית קפה אופנתי , שבועיים לפני הפתיחה, שתינו קפה טוב עם עוגת גבינה וחתמנו על חוזה. בקיצור, כל הטלפונים לא עזרו. הטפסים רצו לוורשה וחזרו, והמכשיר היה ונעלם – וחסרה חתימה שם וכאן. 3 שבועות לאחר הפתיחה עדיין אין מכשיר סולק והקניה בחנות רק במזומן….מה שלא מהווה בעיה כי הפולנים באמת קונים המון במזומן…. ואז הייתה לי הארה. מנהלת החנות הודיעה לו לבקשתי כי חבל שהזמן חולף משום שהדברים בחבילה שמחכה לו בחנות עלולים להתקלקל. למחרת הגיע האדון כשהמכשיר בידו והודיענו חגיגית כי נמאס לו מהבירוקרטים בוורשה והחליט לקחת אחריות ובא להתקין את המכשיר על אחריותו האישית. דווקא אהב את המוצרים שלנו.

אז כמו שכתבתי – 3 שבועות הם פרק הזמן המינימאלי לתובנות הראשוניות ואחר נעלמים חודשים בזה אחר זה כך שעצם קיום הפגישות הופך למטרה – והתוצאות, ההחלטות? הן הופכות למשהו שולי בתהליך. חייבים לקחת את זה בחשבון – משום שאיש עסקים ישראלי שמשאביה זמן שלו או המשאבים האחרים, מוגבלים, מסתכן בעשיית עסקים בפולין. חייבים נשימה ארוכה מאד..והרב אורך רוח. אגב, סיפר לי ידיד, שבצ'כיה המצב גרוע אף יותר.

יש גם פולנים אחרים, כפי שהזכירו לי…. למשל מרטינה, יד ימיננו הפולניה הצעירה ממוצא חצי גרמני. פצצת אנרגיה בלתי נלאית, דוברת פולנית ואנגלית סבירה. אצלה הבעיה היא בלוח הזמנים לטווח הקצר. ממנה למדתי שזה בסדר להגיד שאהיה מחר ב11 , ואגיע בשעה 1300 …או שכשמתקשרים ואומרים עוד 2 דקות אני איתך, יש זמן לקפה ועוגה , משום שזה אומר בערך רבע שעה. ולא חשוב מה הסברתי לה על משמעות הזמן במערב, ואצל אדיג'ס (כבוד הדדי)…. מה לעשות, זה מה שהיא יכולה….וכולה בת 22 .

לעשות עסקים באוגוסט – בכלל לא אפשרי. כמו ה "ואקנס" המהולל בפאריס רק שכאן המדובר בכל פולין. אין מה לדבר על כלום עם אף אחד. כולם בחופשה או שיוצאים לחופשה ונדבר אחרי שנחזור, או שהבוס בחופשה ואין מי שיחליט. אפילו החברה שנותנת לנו שרותי מיחשוב, מתקשה מאד כבר מזה שבועיים, למצוא טכנאי שיבוא לסדר משהו במערכת שלנו. הבטיחו אתמול שאולי היום הבוס יגיע מהחופשה ואולי יוכל לעשות משהו בנדון ואם לא אז רק בשבוע הבא…..

למרות שהבנתי את נושא הזמן בפולין כבר מזמן… אני עדיין מתקשה לקבל את זה. כישראלי שבדרך כלל עומד בזמנים ושונא איחורים, וכאחד שרואה את הזמן חולף ועמו הזדמנויות עיסקיות , אני מוצא את עצמי עוצר וסופר בתוכי עד 10 על מנת לא להתפרץ. לא מבין את מה שאני מכנה כ "אדישות הפולנית" בנושא הזמן ומבין שאני הוא זה שחייב לעשות את ההתאמה….לקחת את זה בחשבון גם בתכנון העיסקי, וגם ברמת הפגיעות האישית.

3 תגובות to “הזמן בפולין”

  1. benziv Says:

    תגיד שוקי, למה אתה לא בארץ? מה יש לך לעשות שם כשולם בואקאנס?
    לשם שינוי, כאן רק מחצית האוכלוסיה בואקאנס והמחצית השנייה מדברת צרפתית…

    חוץ מזה, אני נהנית מאד מההתמחות הפולנית שלך!

  2. shukikatz Says:

    היי אתי
    ככה זה כשיש עסק ושני שותפים אמורים להיות בו לסרוגין….אז עכשיו תורי. חוזר בשישי הבא. מתגעגע מאד לארץ.

  3. יהודית Says:

    קראתי את זה כבר אז כשפרסמת
    אני מכירה את זה מהתקופה שגרתי באירופה. 4 שנים גרתי שם וככה זה בדיוק היה
    אני לא חושבת שזה זמן פולני. זה זמן שפוי. זה זמן של אנשים שיודעים ששום דבר לא יקרה. שאפשר לתכנן קדימה ולדעת ששום דבר לא ישבש לך את הלוז.
    אנ זוכרת שהיה לי קשה להבין שצריך לקבוע תור למספרה חודש וחצי מראש. פה אני קמה בבוקר מצלצלת לספר ותוך חצי שעה אני אצלו. שם למתדי לחיות במחזוירות של כל 3 חודשים וזה עבד יופי. זו צרת חשיבה אחרת לגמרי
    אין דחוף. יש תכנון מראש
    ואם מתכננים מראש אז הזמן נראה הגיוני.
    אנחנו חיים בטירוף של הזמן – הם הנורמליים
    ככה אני רואה את זה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: